יום ראשון, 3 במרץ 2013

5.12.2012 פונדיצ'רי-אורביינדו-אורוביל


יום רביעי,  5.12.12

 
פונדיצ'רי.

קולוניה צרפתית. רחובות רחבים, בתי מידות בהם חיים עד היום צרפתים המקיימים חיי קהילה. פה ושם רואים גם את ההשפעה של הכיבוש הפורטוגלי. ההודים שחיים במקום הם ממעמד גבוה יותר.
שיירת  הריקשות אופניים ברחובות פונדיצ'רי בדרך לשוק הפרחים.

 
האשראם של אורבינדו . שרי אורבינדו הוא הודי שלמד באנגליה. הבין את המערב ויצר יוגה הוליסטית,  המחברת בין מזרח למערב. ב- 1911 הצטרפה אליו מירה אלפסה, יהודייה מתורכיה. היא הגיעה לאשראם עם בעלה ונשארה שם (בגפה) כתלמידתו ואחר כך כממשיכת דרכו. התמסרותה היתה מוחלטת. אורבינדו ראה בה התגלמות של האלות והוא אמר "בה מתרכזים כל הכוחות של האלות". ב- 1926 קיבלה את הכינוי "האם"  The Mother   - והחלה לעזור בניהול האשראם. היא הרחיבה והגדילה את האשראם, בנתה בתי ספר שבהם לומדים יוגה, מדיטציה, שירה, מוסיקה, מחול.
כמות הכתבים והחיבורים ששניהם השאירו היא עצומה ומעוררת התפעלות והערכה. הכתובים נוגעים במגוון רחב של נושאים: פילוסופיה של יופי, תנועה, מוסיקה, חולי, בריאות ועוד ועוד.לכל עניין  ולכל דבר ולכל תחום אפשרי.
הכתבים שלהם וחומר עליהם מרוכזים בספריה הנמצאת במקום. ספרים בשפות רבות ואפילו בעברית!
פונדיצ'רי - האשראם של סרי אורביינדו אליו נכנסנו  בפנים לא ניתן לצלם.
אנו נכנסות לאשראם. מקיפות בדממה את הקברים של אורבינדו והאם. הקברים מכוסים בפרחים רעננים. אנשים נוגעים, מנשקים, כורעים ברך. נשארים בדממה דקה או שתיים. מתאחדים במחשבות, ברגשות ובתחושות עם המורים הדגולים ומשם פוסעים לישיבת מדיטציה. גם אנחנו. יושבים בשקט,עוצמים עיניים. אנרגיה חזקה מסתובבת במקום.

 

אורוביל – עיר השחר.
כ – 20 ק"מ מפונדיצ'רי הוקמה עיר אחרת. על ידי האם, בהשראתו של שרי אורבינדו. ההתחלה בשנת 1968. אורבינדו נפטר ב- 1950 והאם הוציאה לפועל את רעיונותיו ובנתה את הכפר העולמי לשלום. ביום הפתיחה הגיעו נציגים מ- 124 מדינות. כל נציג הביא עמו אדמה ממולדתו. הרגבים מרוכזים כולם בתוך כד גדול.כיום חיים במקום 3000 תושבים מ- 42 מדינות, בהתמזגות עם הטבע.

 במקום 6 כפרים עיקריים ועוד כמה כפרים קטנים. האוכלוסיה מעורבת, הינדים ומערביים. חיים יחד בהרמוניה, בקבלה ובהכלה אחד את השני, את התרבויות השונות והדתות השונות. מילות המפתח הן שלום, שלווה, עוצמה, השראה, יצירתיות ועוד. האמת היא שיש שווים ויש שווים יותר. האמצעים וחיי הנוחות של המערביים שחלקם בנו להם וילות מפוארות ובריכות שחיה הם מנקרי עיניים בהשוואה למקומיים חסרי האמצעים. כלתי, ששהתה במקום 3 חודשים גם יודעת לספר על סכסוכים, מריבות וקנאה. אבל בואו נישאר בצד היפה של הסיפור.

כל כפר מפתח יוזמות למען האחר וכל כפר מייצר ומרויח. הכספים משותפים. אפשר למצוא כפר חקלאי, כפר מחשבים, כפר אומנויות, קדרות, עיסת נייר, מוסיקה, שימור יערות ועוד. הרעיון המרכזי הוא שהאדמה שייכת לכל בני האדם. זהו רעיון ייחודי ואין כמותו בעולם. האדמות ניתנות פה בחינם, צריך רק להפגין רצינות ולהיות מחוברים לרעיון ולנהוג לפי כללי המקום. כלומר מגורים ללא כסף, ללא רכוש וללא פוליטיקה.

ביומיים הקרובים נבלה באורוביל ונכיר יותר מקרוב את המקום ואנשיו.

 

אין תגובות:

פרסום תגובה