יום ראשון, 3 במרץ 2013

פתיחה

דרום הודו - טאמיל נאדו - קראלה
מסע אישי - מסע נשי
 
שמעתי על דרום הודו מחברים שחזרו משם.  כולם אמרו שהנוף באזורים הללו שונה מאוד מנופי מרכז וצפון הודו, זהו אזור טרופי, חם מאוד ולח מאוד. לפני כשנתיים  ביקרתי בהודו במקומות כמו אמריצר, פושקאר, דלהי, ואראנסי, ורינדבן ועוד.  בסוף 2012 הזדמן לי להצטרף לקבוצת "מסע נשי"  לדרום-הודו.
תקופה זו היא תקופה טובה בדרום הודו, זהו החורף שלהם, אך למעשה זהו קיץ לכל דבר, ההודים הולכים יחפים ועם סנדלים, וגם אנחנו הלכנו מדי פעם יחפות, מחוסר ברירה. בכל מקום שאליו נכנסים חולצים נעליים ונכנסים יחפים, בעיקר במקדשים, אך גם בחנויות ובבתים.  המשימה שלי הייתה להינות מן הנופים, להתרשם שוב מן התרבות ההודית, ולשפר את הצילומים שלי.  לאחר ההלם הראשון של המפגש עם התרבות ההודית ועם אורח החיים השונה, הפעם הרגשתי טוב, יכולתי לחוות את התרבות הזו ביתר סובלנות וביתר תשומת לב.  צילמתי תמונות סטילס וגם וידאו.  שיתפתי את הקבוצה בצילומים והכוונה גם להגיע לסרט וידאו על המסע. בינתיים אני מעבדת את החומרים.
בבלוג הזה אפרסם את יומן המסע שנכתב ע"י חמוטל בן-דור, בשילוב תמונות סטילס שצילמתי.  אני מודה גם לרותי מאור ולצופי וולפסון חברותיי למסע  שאיפשרו לי לפרסם את הצילומים  שלהן, תוספת משמעותית ביותר.  המון תודה לריקי כהן  מ"מסע נשי" שלקחה אותנו להרפתקה הזו, דאגה לנו במהלך המסע,  ולימדה אותנו על התרבות ההודית. תודה לאיילה גרבר שהעשירה אותנו מן הידע שלה על דרום הודו  וחיברה אותנו לרוחניות למחול ולמוסיקה של ההודים. תודה מיוחדת מגיעה למדריך ההודי המקומי: לי. המדריך הזה תרם רבות להבנת ההודים וגם שיתף אותנו לא פעם ברגשותיו ובחוויותיו האישיות.  הוא הפנה אותנו להתבונן בהודים מעיניים מקומיות, דברים שזר לא יכול  להבין, ובוודאי לא יכול להרגיש כמוהו.              

אין תגובות:

פרסום תגובה