יום שני 17.12.12
ריקי מנסה להנמיך
ציפיות "זה מלון הודי, מרכז איורוודה ותיק, התחזוקה לא משהו, בקתות מפוזרות,
האוטובוס לא יכול להגיע עד המלון..." ועוד אינפורמציה לא ממש מעודדת.
מגיעים. וואו!!!!
המקום מקסים. בקתות טובלות בירק. עצי קוקוס מפוזרים. כולם מחייכים ורגועים. קבלת
פנים חמה עם שרשרת פרחים וקוקוס גדול ובתוכו חלב קוקוס. לגימה לשם נימוס כי לא לטעמי.
שרונה ואני יורדות לבקתה שלנו. אנו יורדות המון מדרגות והחדר שלנו בקצה המלון על
הצוק, משקיף לים. איזה יופי!!! על החוף ובתוך המים סירות דייגים. רחש הגלים
המונוטוני משרה רוגע.ליד החדר ערסל. אני מתערסלת. לחץ הדם יורד, הדופק איטי, שלווה
מכף רגל ועד ראש.
ליד המרכז
האיורוודי חייט. אפשר לבחור בד ולקבל בגד חדש תוך שעתיים. גם חנות מזכרות במקום
והבנות עטות על מוצרי ההימאלייה.
על אחד הגזעים של
עצי הקוקוס מונח סולם. 3 בחורים רזים ושחומים מסביבו. אחד מהם עולה בזריזות, הסולם
נגמר והוא ממשיך לטפס על הגזע מעלה מעלה. במשור שבידו הוא כורת ענפים וקוקוסים הכל
נופל מטה בחבטה גדולה. הקוקוסים בעלי קלפה כה עבה וקשה שאף אחד לא מתפוצץ. הבחור
אוהב את המצלמה. נעצר בפוזות שונות ושרונה, חיה וצופי מצלמות.
לקראת 6 בערב יוצאות סירות הדייגים אל הים. עשרות סירות מפליגות, חלקן סירות מנוע וחלקן איטיות יותר, עם משוטים. עם רדת החשיכה אורות הספינות מנצנצים מהאופק, מחרוזת של פנינים פרושה על הים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה