17.12 סומאטיראם איורוודה רזורט-מקום חלומי

יום שני  17.12.12

 הזכייה הגדולה

ריקי מנסה להנמיך ציפיות "זה מלון הודי, מרכז איורוודה ותיק, התחזוקה לא משהו, בקתות מפוזרות, האוטובוס לא יכול להגיע עד המלון..." ועוד אינפורמציה לא ממש מעודדת.

 

 

מגיעים. וואו!!!! המקום מקסים. בקתות טובלות בירק. עצי קוקוס מפוזרים. כולם מחייכים ורגועים. קבלת פנים חמה עם שרשרת פרחים וקוקוס גדול ובתוכו חלב קוקוס. לגימה לשם נימוס כי לא לטעמי. שרונה ואני יורדות לבקתה שלנו. אנו יורדות המון מדרגות והחדר שלנו בקצה המלון על הצוק, משקיף לים. איזה יופי!!! על החוף ובתוך המים סירות דייגים. רחש הגלים המונוטוני משרה רוגע.ליד החדר ערסל. אני מתערסלת. לחץ הדם יורד, הדופק איטי, שלווה מכף רגל ועד ראש.

 

המלון וסביבותיו צופנים בחובם  פינוקים רבים ובראשם העיסוי האיורוודי. כולנו יוצאות מחייכות ומשומנות ובחלוקים ירוקים. עיסוי עדין ומפנק שבסופו נרדמתי לכמה רגעים של אושר.

ליד המרכז האיורוודי חייט. אפשר לבחור בד ולקבל בגד חדש תוך שעתיים. גם חנות מזכרות במקום והבנות עטות על מוצרי ההימאלייה.

על אחד הגזעים של עצי הקוקוס מונח סולם. 3 בחורים רזים ושחומים מסביבו. אחד מהם עולה בזריזות, הסולם נגמר והוא ממשיך לטפס על הגזע מעלה מעלה. במשור שבידו הוא כורת ענפים וקוקוסים הכל נופל מטה בחבטה גדולה. הקוקוסים בעלי קלפה כה עבה וקשה שאף אחד לא מתפוצץ. הבחור אוהב את המצלמה. נעצר בפוזות שונות ושרונה, חיה וצופי מצלמות.
 

לקראת 6 בערב יוצאות סירות הדייגים אל הים. עשרות סירות מפליגות, חלקן סירות מנוע וחלקן איטיות יותר, עם משוטים. עם רדת החשיכה אורות הספינות מנצנצים מהאופק, מחרוזת של פנינים פרושה על הים.

18.12 מגלים את החוף של גן-עדן

יום שלישי  18.12.12

יום חדש.

לקראת 7 בבוקר שרונה קוראת לי לצאת ולחזות במחזה מרהיב. לאורך החוף, בקו המים עומדות שורות שורות של גברים והם מושכים רשתות. הסירות מתקרבות לחוף אט אט. שרונה, בהתלהבות אומרת "אני עכשיו יורדת אל החוף" לא מדיטציה, לא יוגה, החוף קורא לה. אני לא מוותרת על מדיטציה ושיעור יוגה ויורדת לים מאוחר יותר עם נילי. אנו מטיילות על החוף, כפות רגליים טובלות במים ומגיעות לכפר הדייגים. כפר הדייגים עלוב ביותר. בקתות קטנות עם גגות מענפי עץ הקוקוס  גשם קל יורד. הרבה בני נוער ובחורים צעירים מסתובבים או יושבים בחבורות קטנות ומדברים. הגברים עסוקים בקיפול הרשתות. הנשים סוחבות על ראשן קערות פח מלאות בחול ים והן הולכות לכיוון יער עצי הקוקוס וחזרה לחוף עם הקערה הריקה, מעמיסות חול וחוזרות ליער. כך שעות רבות, הלוך ושוב. עבודה קשה עבור פת לחם.

 

כששרונה חוזרת היא מספרת על תהליך מכירת הדגים המתנהל כמו מכירה פומבית. עומד גבר ולידו מספר נשים. הנשים נוקבות במחיר והזוכה המאושרת יש לה היום דגים למכור בשוק.

אחר הצהרים מודטים עם קערות טיבטיות בניצוחה של ריקי ואחר כך עיסוי נוסף!

איזה פינוק!! הדרך הטובה ביותר לסיים מסע , יומיים של בריאות, נחת ובטלה מתוקה.

את ארוחת הערב מלווה מופע של 2 רקדניות ורקדן. הוא חתיך. גופו בנוי לתלפיות, שיער שחור מתולתל מעטר את פניו. תנועותיו, הבעות פניו ועיניו הגדולות- תענוג. אנו צופים בריקודים מאזורים שונים של דרום הודו. ריקודים המוקדשים לקרישנה, שיווה וגנש ורק המבין בריקוד ההודי יבחין בשוני בין הסגנונות. אני יושבת על המדרגות מעל הבמה ופשוט נהנית.

הפתעה - הופעה בערב - רקדנים מקצועיים מרתקים